מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ה׳
1 תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר כָּל הָאִילָנוֹת סַכָּנָה. רִבִּי מֵאִיר לֹא דָרַשׁ קָצִיר וְרַבָּנָן דָּרְשֵׁי קָצִיר. כָּל עַמָּא דָּרְשֵׁי קָצִיר אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר אָמַר כָּל אִילָנוֹת סַכָּנָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵין סַכָּנָה אֶלָּא הַדָּלִית וְהַדֶּקֶל בִּלְבָד. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתוּ חֲמִשָּׁה אַחִים בְּחֲמִשָּׁה חֲלִיקֵי אֱגוֹזִים.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ה׳
1 רבי מאיר לא דריש קציר. בתמיה דמיניה דרשינן לעיל מה קציר מיוחד וכו' יצאו דלית ודקל דלא:
2 ר"מ אמר כל האילנות סכנה. לאו מפני גבהן וסכנת עלייתן אלא מפני פחזות של עניים: